Criança feliz é criança amada do jeito que ela é, com seus defeitos e qualidades...

Livre - se do peso e da vergonha, Ame seu filho autista, permita que ele viva!!

ילד מאושר זה ילד אהוב כמו שהוא, למרות הפגמים שבו ובזכות האיכויות שלו. חופשי מכובד הבושה, חופשיים יחד מכל מה שאחרים יגידו או יחשבו, פשוט הראו אהבה לילדכם האוטיסט, ללא גבולות ומעצורים.
Let him fly!

Entender como ele vë e ouve

הדבר הכי טוב שקרה לי היה להבין איך הבן שלי רואה ושומע.
כמה פעמים תוך כדי שגבי צפה בטלוויזיה, בקשתי ממנו לשים נעליים, פעם, פעמיים, שלוש.. ושום דבר.
אז חשבתי ... למה הוא לא מקשיב לי? אני מבקשת דבר אחד פשוט שאני יודעת שהוא מסוגל לבצע לבד, למה הוא לא עושה?
בפעמים אחרות ניגשתי אליו לחדר לבקש ממנו ללכת לשירותים להתפנות בזמן שאני הולכת למטבח להכין צהריים, כשהייתי חוזרת אליו הייתי מגלה שהוא עשה את כל במ...כנסיו והמשיך לשחק מבלי שאפילו היה מודע לעובדה שהוא רטוב! אלוהים שישמור, בקשתי ממך ללכת לשירותים! אתה עשית את המכנסיים והמשכת כאילו כלום?!?!

לבסוף, חשוב להבין: הוא לא מהעמיד פנים שהוא לא שומע אותך! הוא לא מנסה למרוד ולא מתנהג מתוך חוסר חינוך או חוצפנות! הוא לא מתעלם ממך סתם כדי לעצבן! בשום פנים ואופן לא!

פשוט יש לו הפרעה וכאשר הוא מרוכז במשהו, הוא רואה ושומע רק את זה. ולא שום דבר אחר!

אז אם אתם רוצים שהילד ינעל נעליים בזמן שהוא צופה בטלביזיה, תסייעו לו, תסבו את תשומת ליבו לנעליים בכך שתתחילו לנעול לו, ואז כשתשומת ליבו איתכם תבקשו ממנו לסיים את המאלכה לבד. אם אתם רוצים שהוא ילך להתפנות בזמן שהוא משחק קחו אותו, יחד עם המשחק לשירותים, וכשתשומת ליבו תהיה מופנית לחדר החדש בבית אליו הגיע בקשו ממנו לעשות פיפי.

*טיפ קטן: כדי לגרום לילד אוטיסט להבין ולעשות דבר פשוט כמו לנעול נעליים, בזמן שהוא שקוע בדבר אחר, כמו טלוויזיה (כי הרי כל תשומת ליבו וכל כולו נמצאים אך ורק במה שהוא צופה בו) לכן יש לגשת אליו להפנות את פניו אלייך, ואז לדבר מסתכל לתוך עיניו, לאט ובקול שקט. לוודא שהוא מתבוננת בך ותשומת ליבו איתך והוא מבין אותך. ורק כך, הוא יעשה!

בקרוב טיפים נוספים... Keep the faith

 

A melhor coisa que me aconteceu foi entender como o meu filho vía e ouvía.
Quantas vezes enquanto o Gabi assistia TV eu pedí que ele calçasse o tênis , sem resposta, pedia 1,2,3,4... Vezes e nada! Então pensava... Porque ele não me obedece? Estou pedindo uma coisa que ele sabe fazer, porque ele não o faz?
Por outras vezes pedia que ele fosse ao banheiro fazer xixi , enquanto eu fazia o almoço, e nada! Quando vía , ele tinha feito tudo na calça e continuava brincando sem ao menos ter percebido que estava molhado! "Meu Deus , eu tinha pedido para você ir no banheiro!!! Você fez na calça e continuou aí?!?!?!" , eram sempre as minhas palavras.

Enfim, após ler alguns livros entendi.... Entenda comigo: ele não finge que não te ouve! Ele não é rebelde e nem mau educado! Ele não faz as coisas para te chatear !! Ou afrontar!! NAO!!

Ele simplesmente têm um distúrbio e quando está concentrado em algo, vê e ouve somente aquilo. Nada mais!!!
Então se você deseja que ele calce o tênis, ajude-o á calçar se acaso ele estiver assistindo TV.
Se você deseja que ele vá ao banheiro, e ele está brincando com algo, pegue o brinquedo e leve os dois ao banheiro, ou seja, uma coisa de cada vez!
* Dica: Para que uma criança autista entenda e faça o que você quer, ela deve olhar para você, não adianta falar com ela enquanto ela olha para o outro lado ( pois certamente a atenção dela está em outra coisa) , portanto a melhor coisa é... Vá até ela, vire- á para você e então fale olhando em seus olhos, devagar, e em baixo tom. Certifique- se de que ela está te vendo e entendendo. Sendo assim , ela o fará !

Estarei dando mais dicas prá você ! Continue na Fé , bjs

Nâo gosto de estar só

זה לא בגלל שאני עם עצמי , כי אני אומר שאני רוצה להיות לבד.לפעמים אני לא יודע איך להתקרב, אולי יעזרו לי?

Não é porque estou sozinho, que eu goste de ficar só. Ás vezes tenho dificuldade de me aproximar, que tal me ajudar?

como conseguir contato visual!

לגבריאל לא היה קשר ויזואלי, כאשר דיברנו איתו העיניים שלו היו תמיד מכוונות לצדדים, אף פעם הוא לא דיבר אתנו והסתכל לעיניים שלנו.
כדי להרגיל את גבריאל לקשר עין, נהגנו לקחת אותו לשירותים, שהיה המקום הכי נקי מגרועים ויזואליים - הקירות לבנות , אין טלוויזיה ושום דבר שייקח את תשומת לבו; בכל זאת היינו יושבים בפינים במשך 5 דקות עד שהוא היה יכול להסתכל ישירות לעינינו, אפילו במשך כמה שניות....זה היה תהליך........ ראשון הוא היה מסתכל לכוונים של הפינות השירותים ואני, אני אמרתי לו: - גבי, אני כאן ומחכה שתסתכל אלי, מפני שאני רוצה לדבר אתך!
אני ראיתי שהיה לו מאוד קשה וכואב, ובהרבה...., היה לו קשה מאוד לכוון את המבט שלו למבט שלי. ביחד עם זאת, השניות של קשר עין העלו לאט לאט, כמו כן המהירות שהוא עשה זאת!!!
היום, אין צורך יותר לגשת לשירותים כדי להשיג קשר עין, הצלחנו ועברנו שלב.
כל דבר לילד האוטיזתי שלנו, מדובר על אימון ותרגול, יש לו קשיים, זה אמת, אבל אנחנו לא נוותר, לא נקבל מה שהוא לא יכול לעשות אלה לעודד אותו ונעבוד איתו ולסייע אותו כדי ש....אם היום הוא לא יכול לעשות...מחר כן הוא יצליח.
כאשר אנו נעבוד איתו ולעודד אותו לנצח, שום דבר לא יעמוד בפניו, פשוט לאמין ולראות; כי שום דבר לא בילתי-אפשרי!!!! בה ברכות

בהצלחה והרבה ברכות
ג'וזיני

O Gabi não tinha contato visual, quando falávamos com ele seus olhos sempre estavam voltados para os lados, nunca em nossos olhos.
Para treiná-lo á isso, o levávamos ao banheiro que é o local menos poluído visualmente - paredes brancas, sem TV, sem nada que o chame a atenção e mesmo assim sentávamos lá dentro por 5 minutos até que ele conseguisse nos olhar nos olhos ainda que fosse por alguns segundos. Primeiro ele olhava todos os cantos e detalhes do banheiro e eu ficava falando Gabi estou aqui esperando que você olhe nos meus olhos, pois quero falar com você. Via que para ele era doloroso e muito , mas muito difícil de trazer seus olhinhos para o meu, porém aos poucos os segundo de fixação foram aumentando, como também a rapidez em nos encontrarmos olhos nos olhos. Hoje já não preciso mais ir ao banheiro para conseguir seu contato visual.
Tudo para nosso filho autista é questão de treino, ele tem sim a dificuldade, isso é real! porém imagine se nos conformássemos com o " ele não faz" ?
Não!!! Hoje ele pode não fazer, mas vamos trabalhar e incentivá-lo á vencer,nada é impossível! Basta crer para ver!
Então... Vamos crêr?
Josi

Vencendo o medo!

חג פורים תמיד היה בעייתי בשביל גבי,

תלבושות, פרצופים צבועים, מפלצות והכל מאווודד בשבילו ובשביל עיניו השבריריות. אבל בשנים האלו למדנו להתמודד עם זה, תבין אך:

- במשך השבוע אנחנו רואים אנשים ברחוב מתחפשים, צובעים את עצמם, וכך הוא יודע שהם א...נשים אמתיים ולא מפלצות.
- אני לוקחת אותו לחנויות של תחפושות כדי שיכיר את המגוון התחפושות הקיימים.
- הראתי לו סרטונים ברשת של אנשים מתחפשים כדי שיראה את התהליך עצמו ואת שלבי הלפני ואחרי.
-אני נותנת לו להחליט לבד אם הוא רוצה להתחפש או לא, מבלי להכריח אותו!
- ביום בו מתחפשים בבית הספר אני מתעוררת איתו מוקדם יותר, ואנחנו תמיד בין הראשונים להגיע לבית הספר. אנחנו משוחחים על כל ילד "מי זה?" ו"למה הוא התחפש?" לאט, לאט הוא מתרגל וצובר בטחון.

אם במקרה נגיע לבית הספר ביחד עם כולם, הוא יצטרך "לעכל את כמות האנשים והתחפושות בבת אחת, זה יגרום לזיהום ויזואלי עצום בשבילו, מרתיע ומאוד מאוד מפחיד, ואין לי ספק שהוא לא יכנס לבית הספר.
אתם יכולים לעקוב אחר התמונות בכך שהוא נמצא לבד, כאשר הוא הגיע, סביבתו ריקה ושקטה. ואז עם החברים הראשונים , והתמונה האחרונה ... הקהל של ילדים, תמונה מבולבלת מאוד וטעונה, מסכימים?

*אז קבלו טיפ קטן: תמיד חשוב להגיע מוקדם למקום שעתיד להיות הומה אדם, ככה הילד מתרגל לאנשים שמגיעים טיפין טיפין ונשאר רגוע ושלו.

חג פורים שמח לכולם ושאלוהים יברך אתכם.

Purim sempre foi um problema para o Gabi. As fantasias, os rostos pintados, monstros , tudo " muitooo" para ele e seus frágeis olhos. Porém nestes anos aprendemos á lidar com isso,veja como

na semana antecedente á festa, olhamos pessoas se vestindo e se pintando( assim ele entende que são pessoas e nao monstros )
- levo ele em lojas para que veja todos os tipos de fantasias existentes ( assim ele já fica conhecendo- as)
- deixo que ele decida se deseja se vestir ou não, nada de imposições !
- no dia de fantasias na escola, acordo mais cedo, e somos sempre uns dos primeiros á chegar na escola, ele entra e vê todo o ambiente normal, depois um á um que vai chegando, vamos juntos conversando " quem é este? E do que está se vestindo?" Sendo assim, aos poucos vai se acostumando e se sentindo mais confiante

 Se acaso chegássemos no mesmo horário que todos, seria para ele uma poluição visual muito grande e assustadora, ele certamente nao entraria na escola!
Você pode acompanhar pelas fotos: na que ele está sozinho, é quando chegamos, um ambiente vazio e tranquilo. Depois com os primeiros amigos que chegaram, e na ultima foto... A multidão de crianças, uma imagem bem confusa e carregada, não acha?

* Então, fica a dica: sempre chegar primeiro que todos quando for um local cheio de pessoas .

Que Deus abençoe e feliz Purim

Aprendi que....

למדתי כי אני לא יכולה להסתיר את הבן אוטיסט שלי, אבל ללמד אותו איך לחיות ולהתגבר על הקשיים שלו עם אמונה.! שיהיה סוף שבוע נעים עם משפחה לכולם👪

Aprendi que eu não poderia esconder o meu filho autista, mas ensiná- lo á viver e vencer suas limitações através da Fé !
Que tenham todos um final de semana abençoado em família

.

הדבר השני ששמתי לב אליו אצל גבי: 

כדי לעודד אותו לתקשר ולשחק עם ילדים אחרים שחלתי את גבי לגן. לאחר תקופה מאוד קצרה גם הגננת שמה לב, וציינה בפניי, את בעיית השמיעה של גבי. עובדה שכבר שמתי לב אליה בעצמי, ומאוד הפריע לי.  הרבה פעמים היינו קוראים לו ללא מענה, אפילו לא מבט. התחושה הייתה שהוא פשוט לא שומע.

החלטנו לעשות לו בדיקת שמיעה, ולמרבה הפלא הבדיקה הייתה תקינה לחלוטין. תוצאות הבדיקה אכזבו ושימחו אותו בו זמנית. שמחה מפני שלא מצאנו שום בעיית שמיעה ומאוכזבת כי הצטרכתי להמשיך מבלי לדעת מה לא בסדר עם הבן שלי. החיפוש אחר תשובות היה קשה מאוד ונמשך כשנה וחצי. הייתי במצב של אי שקט תמידי. 

לא לענות כשקוראים בשמך? למרות שהשמיעה תקנית?? זה כבר תסמין של אוטיזם! אבל אנחנו לא ידענו זאת... מי יודע?!?!

אבל עכשיו יש לנו את ההזדמנות לשנות את חוסר הידע הזה. להפיץ ולהגדיל את המודעות. שתפו פוסט זה, וביחד נוכל למנוע את הסבל מאי הוודאות שחווים עוד הורים בחיפוש אחר תשובות ופתרונות.

אני סומכת על עזרתכם.

נשיקות ג'וזי

A segunda coisa que me chamou atenção no Gabi:

Com a intenção de fazer o Gabi brincar com crianças, colocamos ele na escolinha, e lá a professora identificou nele algo que já me incomodava, " a audição "

Pois chamávamos o Gabriel várias vezes e ele nunca correspondia, nem mesmo nos olhava, parecia que ele não nos ouvia. 

Fizemos então testes de audição e para a nossa surpresa o resultado foi "

Normal".

Fiquei muito decepcionada e feliz ao mesmo tempo. Feliz por ele não ter nenhum problema de audição e decepcionada por continuar sem saber o que  meu filho tinha, esta minha busca durou 1 ano e meio, um tormento!

- " não atender quando é chamado pelo nome" é um sintoma do autismo!  E eu não sabia, afinal.... Quem sabe? 

Mas nós temos agora a chance de mudar isso, divulgue este post e evitaremos de mais mães sofrerem em procura de uma resposta. Conto com vc! Beijos Josi

 

בני נולד תינוק רגיל, יצא מבית החולים בריא, התפתח בקצב רגיל לחלוטין, התהפך, זחל והלך כמו כל ילד אחר. עד הגיעו לגיל שנה ושמונה חודשים אז שמתי לב להתנהגות שהבדילה אותו מילדים אחרים. עובדה זו מאוד נפוצה בקשת האוטיסטית, הורים רבים יעידו כי במהלך תקופה מסוים ילד היה רגיל לחלוטין עד להופעת התסמינים ומבלי שנדע מדוע, הילד מראה סימני נסיגה בהתפתחותו  או מפסיק לפתח כישורים חברתיים והתנהגותיים. עם גבי הדברים קרו בדיוק כך, אני לא יודעת לשים את האצבע על רגע מדיוק, אבל בלי הודעה מוקדמת הזמן אצלו נעצר. נסיתי להוציא ממנו את ההתנהגות המצופה, אבל הוא כבר לא הגיב כמו בעבר. אין משהו שיכול להוכיח מה בדיוק מתרחש אצלם, יש שאומרים שמדובר בגנטיקה, חלק מקשרים זאת לחום גבוה, מחלה כלשהי, תגובות שלאחר ניתוח, בהלה או טראומה רגעית שהילד חווה בגיל צעיר מאוד וכו'. אבל את אף אחת מהסיבות הנ"ל לא היה ניתן לזהות ומען מניעה מראש.

מה שכן ניתן תמיד לעשות זה לזהות את התסמינים ולהפנות את הילדים מהר ככל האפשר לקבל את העזרה, הטיפולים והגירויים הדרושים ולסייע להורים בכדי שהמשפחה לא תקרוס והילד יפרח. לכן פתחנו את העמוד הזה ואנו נשמח עם תעזרו לנו להפיצו.

בפוסט הבא נדבר על עשרת הסימפטומים שמצביעים על אוטיזם, נשתמע

Meu filho nasceu um bebê normal, saiu do hospital cheio de saúde, se desenvolveu normalmente, rolou, engatinhou e andou como uma criancinha qualquer até chegar á 1 ano e 8 meses quando comecei á ver nele atitudes que o diferenciavam de outras crianças. Isso é muito comum no autismo, a maioria dos pais afirmam que seus filhos tiveram um período de normalidade antes de manifestar os sintomas, e sem sabermos o " porque" , a criança apresenta regressão ou pára de se desenvolver no que se diz á vida social e comportamental.  

 Com o Gabi foi exatemente isso, eu não sei te afirmar quando, mas de repente ele parou no tempo! 

 Eu cobrava dele as atitudes esperadas, mas ele já não me respondia mais como antes.  

 Não há nada que comprove o que acontece com eles, alguns dizem que pode ser genética, outros ligam á uma febre alta, doença, após uma operação, susto, etc....porém nada que possamos afirmar o causador . O que podemos sim, é fazer conhecer os sintomas e direcionar estas crianças o mais rápido o possível á tratamentos, estímulos e ajudar os pais para que esta família não entre em ruínas e esta criança floresça. Para isso abrimos este espaço e você pode nos ajudar divulgando.

> No próximo post falaremos sobre os 10 principais sintomas que apontam autismo, nos vemos lá!

A primeira  coisa que me chamou atenção no Gabi, foi que com 1 ano e 8 meses  ele não brincava com crianças. Vivíamos somente eu , ele , meu esposo e uma ajudante em minha casa , porém quando chegávamos perto de outra criança, em um aniversário, parque etc... Ele somente queria ficar perto de nós, ou brincar sozinho, não se enturmava, não chegava perto, não tinha interesse por elas, o pior, na maioria das vezes quando tentávamos forçar uma aproximação, ele gritava, chorava e parecia que tinha horror á elas. Hora, se qualquer criança amaria brincar com outra, o meu filho amava ficar sozinho , parado e sem fazer nada! Ele se sentia bem somente em nossa casa, alí ele podería ficar horas brincando somente com a rodinha de um carrinho, olhando ela girar ou em frente á TV assistindo um desenho que lhe agradasse, detalhe.... O mesmo desenho por diversas vezes , onde tínhamos que deixar repetindo até ele dormir, pois desligar era o início de uma crise nervosa terrível.
Se você percebe que seu filho tem muita dificuldade em convívio social, é um ponto.
Se ele fica muito tempo olhando o movimento de um mesmo brinquedo , você percebe que ele não está brincando, mas preso ao movimento que o objeto faz, sem expressar nenhuma reação , procure fazer uma avaliação nele (a) .

* não deixe passar o tempo, se identificar seu filho( a) nos posts, busque ajuda, quanto mais cedo tratar, mais chances de ajudar. Bjs e Deus abençoe!

הפעם הראשונה ששמתי לב, היה כאשר גבי היה בגיל שנה ושמונה חודשים, הוא לא רצה לשחק עם ילדים אחרים.
בתקופה הזאת גרנו בבית רק אני, בעלי, גבריאל והעוזרת שלי,אבל כאשר היינו בקרב ילדים בימי הולדת, בפארק או במסגרת אחרת, הוא רצה רק להיות איתי או  לשחק לבד; לא מתעניין בהם, לא התקרב אליהם וכאשר ניסינו לתווך ביניהם ,הוא צרח, בכה כאילו מפחד מאוד מכם.

הרי, כל ילד אוהב לשחק עם ילדים אחרים והוא מעדיף לשחק לבד בלי לעשות דבר!! הוא הרגיש טוב עם עצמו בפינה שלו ולשחק שעות עם הגלגל של מכוניתו ולהתבונן איך הוא מתגלגל או לשבת מול הטלוויזיה לצפות בסרטים האהובים אליו.... שהוא ציפה בהם פעם אחר פעם... עד שנרדם. אם היינו מכבים הסרט לפני שהוא נרדם... זה היה סיבה של התחלת התקף זעם!!! 

שימו לב לכמה נקודות !!!

 אם אתם רואים שלילד/ה שלכם קיים קשיות ביחסים עם ילדים אחרים;  אם הוא/היא אוהב/ת להתעסק תמיד באותו צעצוע  ולשחק כל הזמן באותו משחק, בלי להביע תגובות. כדאי לקחת אותו לאבחון.

כי שתקראו את  פוסט ומזהים את סימנים האלו , אל תבזבזו עוד זמן. תבקשו עזרה, בפני שכמה מוקדם מקבלים תמיכה, יותר מהר מטפלים  והסיכויים ושיפור גודל יות

להתראות עד הפוסט הבאה !!!

בהצלחה והרבה ברכות!!!

dando início ...

 

שלום, השם שלי הוא ג'וזיאן בוקולי, בת 35,  אשתו של שחקן הכדורגל גוסטבו בוקולי ואמו של גבריאל. במשך שנתיים וחצי ניסיתי להבין מה היה לו, אבל בהיעדר המידע שלי ושל אנשי המקצוע, רק בגיל 4 הוא אובחן כאוטיסט, ומאז השתנו חיינו מקצה לקצה. ולמרבה הפלא, לטובה!

היום גבי בן 8. גבי הוא פשוט ילד נורמלי וזו בדיוק הסיבה שפתחתי את הקבוצה הזאת. כדי לעזור לאנשים לדעת ולהבין מהו אוטיזם? איך להתמודד עם האוטיזם? איך לעזור לילדים וכיצד לכלול אותם ולסייע להם להשתלב בעולם כמו כולם  - חיים נורמטיביים כמו כולנו.

וכל זאת דרך המון אהבה, עבודה, מסירות ואמונה. ברוכים הבאים למסע שלנו ...

 

Olá, me chamo Josiane Boccoli, tenho 35 anos , sou esposa do jogador de futebol Gustavo Boccoli e mãe do Gabriel. Desde os 2 anos e meio procurei descobrir o que ele tinha de diferente das demais crianças , mas por falta de informações da minha parte e de profissionais, somente aos 4 anos ele foi diagnosticado " autista" , desde então a nossa vida mudou e muito. E por incrível que pareça , para melhor! 

Hoje aos 8 anos o Gabi é praticamente uma criança normal e é justamente por isso que abri este espaço, quero ajudar as pessoas á conhecerem o autismo, como lidar com ele, como ajudar seus filhos e como incluí- los ao mundo e proporcioná - los a vida como a de todos,  através de muito amor, trabalho , dedicação e fé. ajude - me divulgando este blog e Seja bem vindo(a) á nossa trajetória ...